ודאי שמעתם על אימונים פונקציונאליים אשר כובשים את עולם הספורט. אימונים עם קפיצות, שימוש ברצועות אימון, ריצה, דופק גבוה ומה לא. הכל מהכל. אז הגיע הזמן לעשות סדר

אימון פונקציונלי: הכוונה היא שזהו אימון שבנוי כפונקציה של מה המתאמן צריך בשביל להשתפר. לדוגמה אימון פונקציונאלי של כדורגלן יכול לכלול ספרינטים עם כדורגל, ואימון פונקציונאלי של מחלים מפציעת ברך יכול לכלול תרגילי חיזוק לרגליים 

שיטת האימון פונקציונלי לאוכלוסייה הכללית: אז אם אתם לא ספורטאים (והאמת שגם אם כן) אימון פונציונלי זוהי שיטת אימון אשר משלבת בתוכה  7 תבניות תנועה כלליות שחלקם תכירו מתרגילי הכוח הבסיסיים כמו סקוואט לאנג’ לחיצות חזה, וגם שילוב של דפוסי התנועה החזרתיים יותר (מעולם הסבולת) שבהם כלולים גם ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, זחילה ועוד. המשמעות היא שבמקום להתייחס לקבוצת שרירים שעליהם עובדים באימון חדר כושר מסורתי – אנחנו נעבוד על שיפור מרכיבי תנועה (לדוגמה משיכה) וכפועל יוצא על השרירים (לדוגמה הקודמת – שרירי הגב והידיים). הדגש הראשון הוא איך עושים את התנועה טוב יותר: חזק יותר, מהר יותר, יעיל יותר (לאורך זמן), והתוצאה הנלווית היא המראה הגופני.

המסר העיקרי של שיטת האימון הפונקציונלי: לחזור למקורות. בעבר (הרחוק) התאמנו בשביל להשתפר במקצוע מסויים – למשל להיות חייל טוב יותר, או להיות מתאבק טוב יותר. איפשהו בשנים האחרונות עם התפשטות מכוני הכושר המסחריים המסר הזה נאבד ולימדו אנשים “לעבוד על שרירים” או “לשרוף קלוריות”. אז נכון – שריפת הקלוריות באימון פונקציונאלי היא רבה וגבוהה מאוד, ופיתוח השרירים נעשה גם הוא בצורה אפקטיבית ומאוד פרופורציונאלית, אבל מה הפלא? כל השיטה בנויה על כך שמתאמנים על תנועות ומנסים להשתפר בתנועות, שהגוף שלנו נולד לעשות ולשם כך הוא נוצר