ודאי שמעתם על אימונים פונקציונליים  אשר כובשים את עולם הכושר. זה אימונים עם הפיכות צמיגים וקפיצות מעל קוביות, שימוש ברצועות אימון, ריצה, דופק גבוה, פציעות בשפע ומה לא. הכל מהכל. אז הגיע הזמן לעשות סדר

אימון פונקציונלי: הכוונה היא שזהו אימון שבנוי כפונקציה של מה המתאמן צריך בשביל להשתפר. לדוגמה אימון פונקציונאלי של כדורגלן יכול לכלול ספרינטים עם כדורגל, ואימון פונקציונאלי של מחלים מפציעת ברך יכול לכלול תרגילי חיזוק לרגליים. 

 שיטת האימון פונקציונאלי לאוכלוסייה הכללית: אז אם אתם לא ספורטאים (והאמת שגם אם כן) אימון פונציונאלי זוהי שיטת אימון אשר משלבת בתוכה תבניות תנועה של שפיפה (סקוואט), תנועת ציר ירך (דדליפט), מכרע (לאנג’), פיתול (טוויסט), דחיפה (לחיצות כתפיים וחזה), משיכה (מתח, רצועות ועוד) והתקדמויות שונות (ריצה, חתירה ועוד). המשמעות היא שבמקום להתייחס רק לשרירים שעליהם עובדים כמו באימון חדר כושר מסורתי – אנחנו נעבוד על שיפור מרכיבי תנועה (לדוגמה משיכה) וכפועל יוצא על השרירים (לדוגמה הקודמת – שרירי הגב והידיים). הדגש הראשון הוא איך עושים את התנועה טוב יותר: חזק יותר, מהר יותר, יעיל יותר (לאורך זמן), והתוצאה הנלווית היא המראה הגופני

המסר העיקרי של שיטת האימון הפונקציונאלי: לחזור למקורות. בעבר (הרחוק) התאמנו בשביל להשתפר במקצוע מסויים – למשל להיות חייל טוב יותר, או להיות מתאבק טוב יותר. איפשהו בשנים האחרונות עם התפשטות מכוני הכושר המסחריים המסר הזה נאבד ולימדו אנשים “לעבוד על שרירים” או “לשרוף קלוריות”. אז נכון – שריפת הקלוריות באימון פונקציונאלי היא רבה וגבוהה מאוד, ופיתוח השרירים נעשה גם הוא בצורה אפקטיבית ומאוד פרופורציונאלית, אבל מה הפלא? כל השיטה בנויה על כך שמתאמנים על תנועות ומנסים להשתפר בתנועות, שהגוף שלנו נולד לעשות ולשם כך הוא נוצר